הדברים הבאים נכתבים בתקופה מאד קשה בישראל – קשה כי עברו שבועיים מאז שהחמאס עשה פוגרום בתושבי העוטף ומדינת ישראל, גופי השלטון המרכזי, לא מתפקדים אחרי שבמשך שנים סואבו והפכו לבינוניים (ואף פחות מזה) ברמה הניהולית והתפקודית.
הרשומה הזאת תרכז את הפעולות שאפשר לעשות ברמת השלטון המקומי בשביל להתמודד עם תקופה ארוכה שבה יש עשרות אלפי אנשים שפונו מבתיהם וצריכים מענה לטווח של כמה חודשים – כי אני לא רואה תרחיש שבו תושבי שדרות חוזרים הביתה בסוף אוקטובר
נתחיל מהחלק הכי חשוב – איתור מקומות לדיור:
- למרות התפיסה שצריך למצוא מקומות רחבי ידיים שיכולים להכיל מאות אנשים, "מחנות פליטים" מבונים אינם פתרון לטווח קצר של כמה חודשים – לא למפונים, לא לפליטים ולא לאף אחד במדינה מתוקנת. המעברות לא היו מקום טוב בשנות ה-50, אבל לא הייתה להן אלטרנטיבה. זה לא המצב היום ואין סיבה לייצר מעברות בשנת 2023.
- בישראל יש מאות אלפי נכסים ריקים ונטושים. ההבדל בין נכס ריק לנכס נטוש הוא שנכס ריק יכול להיות שמיש היום לטובת אכלוס בעוד שנכס נטוש יכול להיות לא שמיש או אפילו מסוכן.
- נכסים ריקים קל לזהות בעזרת נתונים של תאגידי המים – צריכת מים נמוכה על פני תקופה ארוכה או צריכה אפסית בשבועיים האחרונים. קריאת המים האחרונה של המונים הייתה באמצע ספטמבר (לטובת חיוב יולי-אוגוסט) ולכן אם רוצים לזהות נכסים ריקים, צריך שהתאגידים יוציאו היום אנשים לשטח לקריאה של מונים חשודים (לא את כולם, רק מה שזוהה מראש) ויבדקו האם יש צריכת מים נמוכה אפילו יותר)
- במקביל לאיתור של נכסים ריקים צריך לאתר את הבעלים – שוב, מידע שקיים בידי תאגיד המים ואגף ארנונה. הצלבה בין נכסים ריקים מאומתים ושמות הבעלים מייצרת רשימה של אנשים שצריך להתקשר אליהם, לתאם מולם שימוש בנכסים ומנגנון פיצוי הולם
- כמו כן, יש לעמידר ושאר החברות שמחזיקות דיור ציבורי רשימה של דירות ריקות ללא שימוש (אני יודע שיש, כי שמעתי שיש כזאת למחוז דרום). כל הרשויות במחוזות האחרים צריכות לפנות לעמידר/משרד השיכון ולבקש את המידע הזה. הדירות האלה ידרשו שיפוץ ברמה כלשהי בשביל להשמיש אותן וגם ריהוט בסיסי. התייחסות להיבטים האלה בהמשך
- בכל הרשויות יש בניינים שקיבלו טופס 4 ולא בכולם ההדירות נמכרו. הזדמנות פז למדינה לממן דיור להשכרה בנכסים שנמצאים בידי הקבלנים/יזמים.
כפי שאפשר לראות מהפירוט שעשיתי, יש עם מה לעבוד. לא כותב את זה סתם – הלמ"ס מפרט כל שנה כמה נכסים ריקים יש בישראל (בגלל שלל סיבות, כולל כאלה שלא פירטתי לעיל) והמספר הזה נאמד מעל מאה אלף נכסים. אז אפשר למצוא כמה עשרות אלפי נכסים, אם רק מנסים.
החלק הבא, חשוב לא פחות, הוא המימון של הפעולות האלה:
- הכשרה של נכסים ריקים אשר דורשים הכשרה יכולה להעשות ע"י צוותים של בעלי מקצוע. איתור של בעלי המקצוע האלה צריך להיות זריז בשביל שיכנסו לרשימה מסודרת שמנוהלת ע"י העירייה. למה צריך רשימה מסודרת? כי צריך לשלם להם. גם אם לא היום, צריך לשלם להם (גם ככה המדינה והרשויות משלמות שוטף +45/+60). חשוב שאלה יהיו בעלי מקצוע שגרים באותה רשות וחשוב שיהיה מולם חוזה פשוט (עמוד אחד) שבו הרשות מתחייבת לשלם להם. [זו עבודה של האגף המשפטי ביחד עם אגפי התפעול העירוניים ואגף תשתיות של הנדסה]
- נכסים ריקים משלמים ארנונה או שטרם שילמו ארנונה. בעקרון רשות מקומית לא יכולה שלא לגבות ארנונה למעט מקרה אחד – הנכס מוגדר כנכס בשיפוץ (לא שמיש למגורים). אז למרות שזה לא האמת, רשויות מקומיות צריכות להכריז על כל נכס שאליו נכנסים מפונים כנכס בשיפוץ ולתת להם פטור מארנונה ל-6 חודשים, אותו אפשר להאריך. [זו עבודה של האגף המשפטי ביחד עם אגף גביה/ארנונה]. חשוב לציין שאם המרכז לשלטון המקומי יוביל מהלך כזה של גיבוש ניירת שתשרת את כל הרשויות, זה יזרז את העניינים.
- בהמשך לסעיף הקודם, צריך לעשות מהלך דומה מול תאגיד המים וחברת חשמל על מנת שיספקו למפונים חשמל ומים בחינם. אפשר לצורך העניין לשייך את השעונים של החשמל והמים באופן זמני לגוף עירוני כלשהו שירכז את המידע על החיוב – רק צריך לדאוג שיהיה אפשר גם להחזיר את הבעלות על השעונים האלה לבעלים המקורי אחרי שהמפונים עוזבים.[זו עבודה של לשכת מנכ"ל לתאם את זה ורצוי שהמרכז לשלטון מקומי יוביל את המהלך מול חברת חשמל. צריך גם לאשר מהלכים כאלה בדירקטוריון של תאגידי המים, שהרשות היא חלק לא קטן מהדריקטוריון]
- לגבי דירות ריקות של קבלנים – פה צריך מהלך קצת יותר גדול, אבל יש היום הטבות מס לבניה של דירות להשכרה. דירות שלא נבנו כדירות להשכרה צריך להסב, רישומית, כך שיהפכו לכאשר וזאת על מנת שיהיה אפשר להשכיר אותן וגם בשביל שהיזמים/קבלנים יקבלו את הטבות המס. מהלך כזה יכול לעודד את היזמים להירתם למהלך יותר מהר. יש למדינת ישראל חברה ממשלתית בשם "דירה להשכיר" – שתתחיל לפעול. [זו עבודה שדורשת את החברה "דירה להשכיר" וגם שיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות (הנדסה) וגופי התכנון המחוזיים (שיאפשרו עדכון תקנונים מהיר של תב"ע)]
- ריהוט ומכשירים לבנים (מכונות כביסה, מייבשים, מקררים וכו') – יש חברה כזאת שקוראים איקאה, אבל לא רק היא. אנחנו אחרי החגים, יש עשרות חנויות רהיטים ורשתות של מכשירים לבנים עם מלאי תצוגה של אחרי החגים שאפשר להשאיל אותו או לרכוש אותו במחיר מוזל (במקום מבצעים של סוף השנה, שיהיו מבצעים עכשיו). הריהוט הזה ישמש בנכסים שהושמשו והיו ריקים בשלב האיתור שלהם. גם במקרה הזה צריך שהציוד ירכש בתנאים של שוטף +45/+60 ויאבזר את הנכסים.
השלב הבא הוא לדאוג "לחיים עצמם" – מסגרות חינוך ורווחה. זה מתחלק לשני חלקים:
- מפונים שנכנסים לנכסים ריקים בשכונות קיימות לא נכנסים לוואקום – בשכונות האלה יש תשתיות ציבוריות שאמורות לתמוך בהן. הפעם הוא במצב הפיזי שלהן ובזמינות של כ"א שיפעיל אותן. אבל אפשר שגם המפונים עצמם יהיו חלק מהמנגנונים שמפעילים את התשתיות הציבוריות (גננות, מורות וכו'). הקושי העיקרי הוא קודם כל רישומי (רישום מקום מגורים, שיוך של המפונה למקום עבודה אחר). אז צריך למצוא דרכים בירוקרטיות שיאפשרו התגברות על המצב הזה למשל – כל המפונים שימצא להם מקום עבודה באזורים אליהם פונו יוכרזו כמי שנכנסו לחל"ת ואז יוכלו לעבוד במקום אליו פונו [לצערי באחריות ממשלתית]. יש הגדרות של מוסדות חינוך שאין להם "אזור רישום" מבוסס מגורים ואפשר להשתמש בהגדרות האלה באופן זמני על מנת לפתוח את דלתות המוסדות לטובת המפונים, או לחילופין, לתת למוסד עוד סמל מוסד זמני שמאפשר רישום למי שלא גר בעיר.[באחריות אגף חינוך]
- מפונים שנכנסים לנכסים ריקים בשכונות חדשות עלולים להגיע לשכונות עם מעט תשתיות ציבוריות. אני לא יודע איך פותרים את זה.
חשוב לא פחות ממציאת פתרונות דיור הוא ליידע את העסקים שפועלים באזורים שקלטו הרבה מפונים שיש גידול באוכלוסייה, לדוגמה – אם יש סופר שרגיל למכור ל-X אנשים ועכשיו יש 1.5*X, הוא צריך להצטייד בקצב גבוה יותר. אז אם יש כוונה למלא שכונות במפונים, צריך לדאוג שהעסקים שנותנים להם שירות ידעו שזה המצב. צריך לדבר עם העסקים האלה בכדי שיוכלו להיערך
רבים מהפתרונות שציינתי אפשר ליישם תוך שבועיים של עבודה מואמצת, חלק ייקח חודש. בראיה של 6 חודשים, מדובר על מאמץ שצריך לעשות בשביל לאפשר למפונים לחיות כמו שצריך ולא במעברות.
אני יודע שיש חשיבות גדולה לקהילה – חלק מהפתרונות לא מתאימים לקהילה גדולה שרוצה להישאר ביחד. מצד שני, אני מאמין גדול ברוח הישראלית שיודעת לעטוף ועוטפת אנשים במצוקה ולכן מאמין שהאנשים האלה לא ישארו לבד, גם אם לא עברו לגור ליד השכנים שלהם.
המדד המוניציפלי 